לכבוד
ריקי לייק
ניו יורק
ארה"ב
ארץ.

שלום ריקי, נעים מאוד, קוראים לי יהווה אלוהים, והחלטתי סוף כל
סוף לחשוף את הסיפור האמיתי שלי בתוכנית שלך, אני מקווה
שתזמיני אותי, כי אני ממש רוצה להופיע בטלוויזיה, ועוד בתוכנית
שלך...


עד לפני הרבה מאוד שנים, החיים שלי היו פשוטים; הייתי מטייל
בין העננים בימים,  רוכש לי חברים לבנים, ובלילות הייתי משוטט
בין הכוכבים, מחזיק יד לאלוהית הפרטית שלי... אבל זה לא
לעניין, סיפורי מתחיל כאשר יום אחד, בעודי פותח את ברז ביתי,
כדי להתנקות קצת, את יודעת, אז זה היה בלי כל הדאגות, שמעתי
פתאום צעקות. הצעקות באו מכיוון לא שיגרתי בשבילי, מלמטה, אז
יצאתי מהר מהבית כשרק מגבת לגופי, נוטף כולי, הסתכלתי לשם,
למטה.

היה זה יום יפה, חבריי העננים איחרו לקום, אז יכולתי לראות את
פשר הצעקות. המחזה שנגלה לפניי הסעיר את רוחי, עד שכמעט הפלתי
את המגבת מעל גופי! וכך, סמוק ונדהם, נגלה בפניי עולם; המון
המון יצורים קטנים וחמודים רצים בין טיפות הברז שלי, צוחקים,
שרים וחוגגים בגללי! פתאום הבנתי שהשארתי את הברז פתוח, ובטח
הבית כבר כולו מוצף, אבל לא יכולתי להסיט את עיני מהם, הגילוי
שלי כל כך הדהים אותי, הייתי חייב לראות את היצורים האלה שוב
ולהכיר אותם, אני טיפוס מאוד חברותי בדרך כלל, אבל. מאז
שגיליתי אותם, את היצורים, ניסיתי לדבר איתם כבר כמה פעמים, ו.
באמת ריקי, אני לא מבין למה, הם כל כך פחדו כשניסיתי, אז מיד
הפסקתי, ומאז אני גם לא מנסה.

לפעמים הם מצחיקים, כשהם רבים הם ממש כמו אלוהימים שלי,
הקטנים. אבל לאחרונה הם פיתחו כל מיני צעצועים מוזרים, ואני לא
מבין, למה את עצמם הם הורגים?!  

לפעמים, הם גם מרגיזים, כשהם אומרים: "בשם אלוהים אנחנו
עושים!" "אלוהים הוא שלי!" "לא, אלוהים הוא רק שלי!" כולם
צועקים,  ואני, המבולבל, משתאה, היי, אלוהים הוא לא אני?! הרי
אני של עצמי, ושאף אחד לא יפעל בשמי! חלקם טוענים: "אלוהים אמר
את זה!" ואחרים כועסים -  "לא נכון, הוא הורה את זה!" ואני
מתבונן, לא מבין, מתעצבן ותוהה, אני הרי רק רוצה לחיות את
החיים שלי, השקטים, השלווים, עם האלוהים שלי. לפעמים, אני
מודה! משעמם לי, ואז אני יורד למטה, מתחפש, ומתחיל לשחק.
בהתחלה בהיסוס, בהתחלה לא נעים, אבל את הלגיטימציה הם נותנים!
ואני יודע, זה לא יפה, להשתעשע ככה ביצור כל כך נרפה, אבל מה
אני? בסה"כ אלוהים!

גם לי יש את השאיפות שלי, והרצונות שלי, וגם את הצדדים הלא
כל כך יפים. והרי גם לי יש שם למעלה מישהו, שמשגיח ושומר, ורק
לי עוזר.