כלוא בתוך בובה,
בלי שום הרגשה,
רוצה לרדת מן החוטים,
להיות אמיתי כמו כל הילדים,
לדעת להרגיש הרגשות,
להכיר בכאב האהבות,
אבל איני אמיתי,
רק בובת עץ אנוכי

מסתכל על כולם,
רואה את כל העולם,
ויודע שאיני יכול להיות,
כי בובות אינן חיות

רוצה להרגיש בכאב,
לדעת מה יש בלב,
אך איני יודע מעומה,
כי אני רק בובה תלויה

כלוא בתוך בובה,
יש בתוכי קצת הרגשה,
רוצה לרדת מן החוטים,
להיות אמיתי כמו כל הילדים,
לדעת להרגיש הרגשות,
להכיר בכאב האהבות,
אבל האם איני אמיתי?
רק בובת עץ אנוכי

ואת נגעת,
רק את ידעת,
שאיני רק בובה,
אלא שיש ב נפש חיה

אינני כלל בובת חוטים,
אני כמו כל הילדים,
כלא הבובה נעלם,
בוקר טוב עולם

מחוץ לכלא הבובה,
יש בתוכי הרגשה,
כבר ירדתי מן החוטים,
אמיתי כמו כל הילדים,
יודע להרגיש הרגשות,
מפחד מכאב האהבות,
אבל האם זה אני,
או שלהיות בובת עץ זה יעודי?