התבוננות פנימית
לנוכח נוף חיצוני
החולף מנגד עיני
בנסיעה מהירה
אל החומה
הבונה
אותי
זכרונות צפים מעל עיניי
וזולגים על הלחי
הכתובת על הקיר
ובתוכי רצון לתלוש,
לשטוף, לשפשף, לקרצף, למרק
לנקות, למחוק אותה
לטשטש כל שביב כאב
לגרש את כל הזכרונות
שננעצו כמו אלף מחטים
דוקרים אצלי בלב
ממרחבי תודעתי
אז ישבתי, ובכיתי שעות
לתוך דלי מים המון המון דמעות
כדי שיהיה עם מה לשטוף
הוצאתי מתוכי סחבות של מועקה
שמכבידות, ואין בהן צורך
כדי שיהיה במה לקרצף
ריכזתי כמויות של כעס, וכאב
בכוח הידיים והרגליים
כדי לפרק את החומה ולא להשאיר לה זכר
רציתי לעקור מתוכי את הגעגוע,
לנסוע בזמן לרגע ההוא-
רגע אחד לפני שהכל נגמר.
רציתי לחזור הביתה. |
