|
לילדה אהובה
לאהבה אבודה
אבדת לי לפני ימים כשנים
שנים כעידנים
המרחקים בינינו
נמתחים בלי סוף
בין נפשותינו
וגופינו
ומוחי אינו מרפה
וליבי אינו שוכח
את שחלקנו בינינו
בתמימות
עידנים עוד יעברו
ולעולם זיכרך יהיה
בקירבי
עדיין משחזר במוחי
את זיו פניך
ומאור עינייך
וחיוכך המאפיל
את השמש באורו
רגשות ילדות
נעורים
ובגרות
עברו וישכחו
אבל אהבתי אליך אינה יודעת קץ |
|
|
אתם יודעים,
החיים די
דפוקים. איכשהו
מישהו התבלבל
בסדר שלהם. הם
בעצם צריכים
להיות הפוכים:
צריך להתחיל את
החים זקנים
וסנילים בבית
אבות. אז צריך
לקבל שעון זהב
ולהתחיל לעבוד
קשה בדרגה
ניהולית גבוהה.
אז צריך להיות
צעירים ופרועים,
להנות מהחיים.
אח"כ נהיים
תינוקות ללא
דאגה בעולם,
ולבסוף מסיימים
את החיים
באורגזמה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.