בלב הלילה באפלת האשמורת
מילים זורמות רכות כחזקות
נושאות תקווה ואמונה
מדון ושררה נישאים ביקיצם

רחשי הלב הולמים כרעמים
ומוחינו מוכרע ואובד
עינינו כחלונות, נטרקות

ולאיטינו נגררים
בשולי מוחינו לחלום
נבלעים לתוכם
מגשימים את רצונותינו
משאלותינו
ועצמינו

בחלומות שקועים אנו
בין עם יום או לילה
מחפשים בריחה
והיא לא נראית באופק

בין אם אותו אופק נמצא מולינו
ולראות את אור השמש הגווע בו
או שהוא במוחינו

זאת תדע או
שתעדיף לשכוח?
או להאמין למראה עיניך הסגורות
המראות לך את צפונות מוחך והיקום

ובכל מקרה נקווה לראותך בחלום
של המחר או הבא כי
השעון ציצל ואתה מאחר