שחור משחור הוא הצל -
מלוה האדם מבוקר עד ליל,
לעתים מאחור, לעתים מלפנים,
ולעתים מהצדדים.

מה הצל לאדם?
מה לו בו ענין?
לו היה זה צל עץ או בנין,
כי אז אפשר לנוח שם.

הו בן אדם, אל תזלזל!
אל תזלזל בצל!
אל תבגוד בשומר ראשך
עד יום מותך.

הצל עטוי השחורים
למלאך המוות דומה.
סמל הקץ הקרב, הקורא:
"בן אדם, ימיך ספורים!"

ידיד האדם, הצל,
על חברו בחייו אבל,
זועק לרבון העולמים,
מה לאדם חיים?

הצל, עשיר החובות,
האפיס בזכיות,
מה לו אדם?
עבד נרצע לאדונו
אשר ביום מותו
גם הוא כלה ותם.