|
...שהרי אלמלא היא
לא היו השמים תכולים ולא העץ ירוק
לא היו חומי אדמה
גם לא לובן הבתים החוגרים את צבעי הים
לא שלל גוני שמשות ולא רקמת פרחי הגשם במורד
על שמלת ההר עד לכשף החמרה בין שפתי הואדי -
ומה נותר לדמיון היוצר
שורה לפני האחרונה: החמרה - ח' בפתח, מ' בשווא
שורה אחרונה: לדמיון - ל' בפתח!
|
|
|
אהבתי COכוס
אהבתי גבינה
עבשה
אך יותר מכל
אהבתי את במה
חדשה.
אביה האיום
מתרגש ומרגש. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.