על פי "ירושלים של זהב", נעמי שמר ז"ל.

אויר הרים עכור בעצב, ודממת המתים,
נישאת בעיר בשעות ערביים, וקול החיילים.
ובתרדמת ילדון או ילד, שבוי שנאת חינם,
העיר אשר נותרה בדד, והיא כולה- חומה.

ירושלים של אדום,
אדום של דם ושל טרור,
הלא אלו פיגועייך,
שזועקים "הבא בתור"!

התערבבו בה דם ומים, כיכר השוק נדמה,
הוא מפחד לפקוד את הר הבית בעיר העתיקה.
ובמערות אשר בנפש, ייללו רוחות,
ואין חוזר לים החיים, בדרך אהבות.

ירושלים של אדום,
אדום של דם ושל טרור,
הלא אלו פיגועייך,
שזועקים "הבא בתור"!

רציתי רק היום לשיר לך, ובך לראות כתרים.
אך לא אגדל, הנני צעיר נופלייך, אחרון המשוררים.
כי שמך צורב את השפתיים, מזכיר דברים רעים,
אם אשכחך ירושלים, נשמע משפט תמים.

ירושלים של אדום,
אדום של דם ושל טרור,
הלא אלו פיגועייך,
שזועקים "הבא בתור"!

כמהנו אל בורות המים, לשוק או לכיכר,
אבל קדיש קראו בהר הבית בעיר העתיקה.
ובמערות אשר בנפש, אלפי ירחים שוקעים,
רואים מפה את החיים, ועוד יודעים שרק מתים.

ירושלים של אדום,
אדום של דם ושל טרור,
הלא אלו פיגועייך,
שזועקים "הבא בתור"!