איתי בן-טל / עם כל נשימה שלך |
במגע את מקלפת אותי,
שפתייך על שפתיי-
שני חצאי הלב
האדום מאודם ודם.
בכל פעם שאת עוברת מולי
הרעד מציף את גבי נשמתי
ונחשול שיטפון שוטף בי,
מנתץ סלעים,
משנה רישומים.
שפתייך עושות בי שמות
מכל זווית מכל מצב,
ועת נושכת את אותם
לבי נמשך במחול כישוף,
מושך במכחול הטרוף, לובן שינייך.
חג קולך, צלצול פעמוני כנסיה,
אין מנוס ממנו, אין שפל ממנו
להכניס בי אשמה
שקולי אביון לכסאו
ואובד בנכר עד בואה של בת קול.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|