|
כף היד הזו
שפעם היא רכה
ופעם נוקבת את החללים,
שלפעמים קפוצה
ואחר-כך
מסיטה לצד שערה
גרגר אבק
או קור חלום...
העין הזו
שפעם היא לב רחב
ופעם סדק צר,
שלפעמים זוקרת גבה
ושבה,
משפילה עצמה
מול הפשר הבהיר
או נגד אי הוודאות...
קשר העין והיד
מותח את הקו הדק,
את חוט השערה,
שלפעמים זיפי,
נתלש,
אחר-כך
יוכל
לצמוח מחדש.
|
|
|
הכי אני אוהבת
בצילומים בחו"ל,
זה המגע עם
תרבויות אחרות.
אני זוכרת את
המפגש עם
החדרניות במלון,
ועם ההוא שלוחץ
במעלית, ועם
הפקידים, ועם זה
ששילם לי כדי
שאתן לו למרוח
לי שמן על הגב,
ועם הילדות
שצרחו מאושר
וביקשו חתימות,
ועם הדוגמן
מאירופה,
והדוגמן השני
שהיה מחו"ל,
והאנשים שאוכלים
כל היום.
אני מרגישה שזה
נורא מעשיר אותי
תרבותית.
דוגמנית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.