|
הברבורים שלי שורקים לי לחזור הביתה
כוכבים נופלים בשרשרת ברזל
ועוד כוכב נופל ועוד
עד לאן שאווזי הבר עפים בחורף
מעל תעלות של יצרים
הם כל כך יפים הבני זונות
והם ברבורים
פורסים לבן לכל עבר
לבן דרך קסם של סגול בהיר
לבן של אגדות שלא קראתי
לבן של שיר
הם מתעתעים בי פעם נוספת
שולחים קיסמי אוזניים רכים
ללטף לי את הגוף
מכשפים אותי לשכוח
מלמדים אותי לעוף
ואני כן
איתם אני כן לחלוטין
מעל ארצות בהן לא בקרתי
מעל העננים המושלגים
מעל כל המעלות הנעלות
מעל כל הקולות
כל הנשים המייבבות בסתר
כל האנשים הקשים הנאנחים
כל מה שהיה לפניי
היה היה
רק הטבעת עוד זוכרת אותי
והטבע שזוכר הכול
חורט עליי צורות מושלמות
של קודש ושל חול
נוסך בי תקווה חדשה
חיים חדשים
מבדיל אותי
כמעט נולד מחדש
והברבורים שלי שורקים לי לחזור הביתה
הם תמיד הורסים הכול הבני זונות |
|
|
השעמום גורם
לאדם לפרוץ
בשאלות שהיה
שואל את עצמו
ממילא...
אדם משועמם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.