[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גדעון באום
/
טובה הזונה

אני רוצה לספר לכם על משהו שקרה לי בטיול השנתי של כיתה ד'. זה
היה בקיץ והיה חם מאוד אבל לא הייתה לחות כי היינו במדבר
יהודה. טיילנו שם בתוך ודי כזה ענקי עם צוקים סחופי רוחות
ושפני סלע. אני בעיקר זוכר את שפני הסלע כי לא ממש שמתי לב
לנוף באופן כללי. הייתי כל הזמן מרוכז בלרצות להשתין כי שתיתי
המון. שתיתי ממש בלי סוף כמו ילד טוב כי המורה שלנו, טובה, כל
הזמן בלבלה את השכל על כמה שזה חשוב לשתות ושאפשר להתייבש
ואפילו למות אם לא נשתה, וגם אבי המדריך הזקן שהיה בגולני
הסכים איתה ועשה כן עם הראש.
זה היה טיול די מסריח. התחלנו ללכת בתשע בבוקר, אחרי שנסענו
חצי שעה מירושלים וסיימנו את המסלול בערך בשלוש. אחר כך נסענו
לים המלח ומשם למערה ארוכה כזאת שאחר כך ישנו לידה בשקי שינה.
אני באמת סבלתי נורא. שתיתי את כל הבקבוק ליטר וחצי שלי שאמרו
לנו להביא מהבית ואחר כך הלכתי כל הזמן ליד יואל שסחב את
הג'ריקן ונדנדתי לו שייתן לי לשתות עד שבסוף הוא הכניס לי
אגרוף בבטן אז עזבתי אותו. אני חושב שהייתי נורא אחראי בשביל
ילד בכיתה ד'. לפחות ככה הרגשתי. הייתי ילד סופר אחראי עם בטן
נפוחה כמו בלון.



הסיבה שלא השתנתי כל הזמן זה שפחדתי שהמים יאבדו. פחדתי שאם
אני משתין אז אני אצטרך לשתות הכל מחדש ויואל באמת כבר היה די
עצבני עלי ובכלל לא רציתי להסתבך. הייתי די גאה בעצמי למרות
שכאבה לי נורא הבטן וגם למטה במפשעה. הרגשתי אפילו קצת הרואי.
ממש גיבור. זה הכל בגלל טובה הזאת שהייתה פשוט זונה. היא לא
דיברה עם אף אחד ובזמן שאבי הזקן דיבר היא כל הזמן הסתכלה לו
על הידיים כי הוא הלך עם גופיה. היא גם כן הייתה די זקנה והבעל
שלה התגרש ממנה וכל זה אבל בשבילי היא בכל זאת הייתה זונה.



הלכנו לישון בשעה עשר בלילה אחרי שעשינו מדורה ואכלנו תפוחי
אדמה ובצלים שרופים על האש. אני לא אכלתי תפוח אדמה כי כאבה לי
נורא הבטן וגם התחלתי להזיע, אז כבר פרסתי את שק השינה שלי
והתכוונתי ללכת לישון לפני כולם. אני לא חושב שמישהו שם לב.
כולם היו עסוקים בבצלים המסריחים שלהם.
אני כמובן לא יכולתי להירדם עם כאב הבטן הזה שלי ושמעתי איך
מספרים בדיחות על דן השמן ושטובה הזונה הזאת צוחקת צחוק מזויף
כזה מגעיל ואז אבי סיפר על איזה מבצע מפחיד שהיה לו בגולני
וכולם היו נורא בשקט ואחר כך כיבו את המדורה והלכו לישון. אחרי
זה היה שקט לגמרי. היה כזה שקט ששמעתי את הצרצרים והתרכזתי
כולי בבטן שלי שכאבה כאבי תופת. הרגשתי שאם אני לא משתין עוד
מעט אז יתחיל להיפתח לי חור בתוך הפופיק וכל הפיפי יצא ככה
החוצה, והמשכתי להזיע נורא עד שנמאס לי ולמרות שמתי מפחד קמתי
בשביל להשתין. רציתי להשתין ליד המדורה שאף אחד לא ישמע כי
כולם ישנו קצת רחוק משם.
מה שלא ידעתי זה שטובה הזונה ואבי ישנו בדיוק שם. הם דיברו
בלחש וליטפו אחד לשני את הראש וכל זה. רציתי ללכת להשתין במקום
אחר אבל נשארתי בכל זאת והסתכלתי עליהם עוד קצת, איך שהם
מתלטפים ומתנשקים. ואז התחלתי לשנוא את טובה נורא וגם את האבי
הזה כי הוא הסכים למזמז ככה זונה כמוה אז פשוט הלכתי אליהם
בשקט בשקט, פתחתי את הרוכסן והוצאתי עליהם את כל הפיפי של היום
המסריח ההוא.
בהתחלה הם היו ממש בשוק ולא זזו איזה שניה או שתיים אז ראיתי
איך השק שינה שלהם מתחיל להירטב ואיך השיער המתולתל של טובה
מטפטף לו מפיפי שנוזל לה לתוך הפה עם השיניים הצהובות. אחרי זה
היה הרבה בלגאן. טובה התחילה לצרוח שאני משוגע וחרא קטן וכולם
התעוררו והתחילו להתלחש ולקשקש, ואז היא לקחה אותי ביד (עדיין
נזל לה פיפי מהשיער) ונתנה לי סטירה מצליפה. כל הזמן הזה
המשכתי להשתין כי לא יכולתי להפסיק. היא המשיכה לצרוח כל מני
דברים ואמרה לאבי שישגיח עלי בזמן שהיא מזמינה לי מונית הביתה.
אבי הזה רק הזיז את הנשק שלו הצידה שלא יפגע בו הפיפי והסתכל
עלי באופן מוזר. אני חושב שהשתנתי שלוש דקות שלמות. באמת.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"ופעם... במחנה
קיץ... תקעתי את
החליל בכו... "



תרומה לבמה




בבמה מאז 15/12/04 2:02
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גדעון באום

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה