|
בארץ זרה ורחוקה עד מאוד
חי לו אביר נטול דאגות
אך יום אחד בחצר הארמון
קבע את מושבו מי אם לא הדרקון.
מיד נשלחו אלפי מסרים
מתוך הארמון לאלפי אבירים
שיבואו ויזיזו את הדרקון, ועכשיו
כי מגרש הטניס קבור מתחתיו.
מיד יצא האביר האציל
את תושבי הארמון מהדרקון להציל
דרקון עם שיניים חדות וקוצים על הגב
וכדור טניס תקוע על קצה הזנב.
ניגש האביר לדרקון ולחש
"שלום אדון דרקון. תגיד, מה חדש?"
הדרקון הביט באביר במבט מזלזל
ניסה לירוק אש, אבל רק השתעל.
"מה קרה?" האביר אז שאל
וראה שהדרקון מאוד מבולבל
"אינני יודע" השיב הדרקון בהיסוס
"זה מעולם לא קרה לי - אוי, איזה פיספוס"
על מגרש הטניס, בין כדור למחבט
ישב לו הדרקון וממש התלבט
"איזה מין דרקון אני?" לאביר הוא לחשש
"מי שמע אי פעם על דרקון ללא אש?"
האביר קצת חשב ומצא פיתרון
לבעיות חובבי הטניס, וגם הדרקון
"אני יודע" צהל "זה לגמרי פשוט"
"איך לא חשבו על זה קודם - איזו טיפשות!"
האביר ישר ניגש לדרקון
ואמר "תקשיב, יש לי רעיון"
"אולי אתה צמא, וצריך קצת שתייה?"
הדרקון הנהן ועבר לבריכת השחייה.
ומאז ועד היום שום דבר לא חדש
עדיין משחקים טניס על אותו המגרש
והחיים מתנהלים על מי מנוחות
אבל אף אחד במדינה, לא יודע לשחות. |
|
בהתחלה לא היה
משהו מיוחד. סתם
הלכנו ברחובות,
הסתובבנו. אחרי
כמה זמן הוא רצה
לחזור הביתה,
אבל אני אמרתי
לו לא, היום זה
היום, היום אין
הביתה. לקחתי
אותו לגן מאיר,
לאחת הפינות
החשוכות, קשרתי
אותו לעץ,
הורדתי את
המכנסיים ועשיתי
לו מה שעשיתי.
אחר כך חזרנו
הביתה.
אחד, תל-אביבי,
מספר על טיול עם
הכלב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.