סימני שאלה רבים עוגנים במצולות מחשבותיי,
חלקן שוקעות כאבן, חלקן נשענות בעייפות על דגים שנרדמו,
חלקן שינו צבעם (כי לא פשוט לחיות בין צדפים וקונכיות...)
וחלקן שמורות רק לי ליד סימני קריאה שאיבדו את משמעותם.
חושב על איך היית רוצה שאהיה עם אחרות...
ואיך הלכנו לאיבוד בין כל כך הרבה פסיקים ונקודות.
אז קניתי משקפיי שמש חדשים,
אולי לראות חיים בצבע שונה מאחרים,
כתבתי לך ללא הגיון,וללא הקשרים
ציירתי דמותך על חומות עיר רפאים,.
יכול להיות שצריך יותר...
יכול להיות שיש בך משהו שונה ממה שאני יכול לתאר,
אבל,
כל שאדע כשאשכב לצידך- מותש מסימני פיסוק ושאלה,
יהיה הדבר הפשוט, הטהור ומופשט שאדע...
נדמה לי שקוראים לזה אהבה. |