אנו צועדים בכל יום במסלול שכולו אושר- מבלי לדעת.

לוקחים הכול כמובן מאליו ובוכים על מר גורלנו כשכואב קצת הגב.
שוב...
ממציאים תגליות ישנות,
בוכים, בונים ומנסים להשתנות.
מחפשים תמיד יד רכה שתלטף את שערנו,
איננו חוששים משום דבר שעשינו
ולוקחים הכול כמובן מאליו.

לעיתים נדהם לגלות כי ישנם מסלולים רבים,
כאלו שלא הכרנו ומתנגנים בקצב שונה לחלוטין.

ונבחר את דרכינו על פי ריח, צורה ולבוש,
נתחתן ונתגרש, נאהב ונתרגש,
נזכור שלא בוכים אף פעם על חלב שהשפך...
ועדיין-
ניקח הכול כמובן מאליו.