אני יושב ומסתכל על השמים.
אני זוכר רק אתמול היה כל כך חם ויבש שרציתי למות, אבל עכשיו?
עכשיו אין שמיים, אין שמש, אין כלום.
עננים בכל מקום, הרגשה של גשם מתקרב.
אני מרגיש שהוא יתחיל כל רגע אבל באותו הזמן אני מרגיש שהוא לא
יבוא.
אני מחכה לו שיבוא וישטוף את כל העייפות והלכלוך ממני, אבל הוא
מסרב לבוא.
הוא משחק איתי, משתעשע איתי, גורם לי לצפות ולקוות לבואו אבל
במקום לקיים הוא רק מאכזב.
השינוי הזה במזג האוויר גורם לי להרגיש עצבות מסוימת בפנים,
סיום של תקופה תמיד גורמת רגשות כאלו.
אני מרגיש את השינוי מגיע הוא מתקרב ואין שום דבר שאני יכול
לעשות כדי לעצור אותו, אני לא יכול לעמוד מולו ולהתנגד.
אבל אני גם לא רוצה השינוי הוא טוב השינוי הוא החיים העולם
הוא קליידוסקופי וכל רגע משתנה לרגע אחר, נוזל כמו שעון בציור
של דאלי ומטפטף על הרצפה ואני?
אני נשאר אותו הדבר אבל שונה לתמיד.
אני מחייך ונזכר בכל הדברים שראיתי וחוויתי וחושב על כמה
דברים אני עוד אראה וארגיש ואחווה, ומתעודד מהמחשבה שהחיים
נמשכים, והם יפים. |