לפעמים כשעצוב, כשכואב
מתחשק לטוס מכאן ליקום אחר
יותר קטן, פחות שחור, יותר מחובק
פחות מפותל ומסובך
להפסיק להאמין
לתת לתקווה ללכת לאיבוד בחזרה
רוצה לפרוש כנפיים ארוכות
לשכוח את העבר שמשתקף בכנף ימנית
לגור לי על ענן ורוד
שיהיה תפור במקומו
גם כשיש הכל הוא מרחף ולא נתפס
וכשאין לי כלום,
רק מיטה וכרית לאשליה שתחמוק אל המחר,
לברוח למלאך לבן בדימיון
הוא בודד בשמיים, מסנוור במקצת
זולגות לו דמעות כחולות מהמעיין
הוא פה לידי בשמיים
גן עדן של אור
אבל הכנף נותקה, והוא מחפש אותה כל לילה
מציאות אכזרית של חלום
ומלאך מסתובב בגן עדן
מתוסבך מהורהר, ניתקף באי שקט
אומלל אחד בגן עדן, נוף כחול לבן
ומלאך שבור, משתקף ליקום שלי
מכופל ואבוד יחד איתי.