היקום ממשיך...
הוא לא עוצר - הוא ממשיך.
גם ליקום יש חוויות שמחות ועצובות והוא ממשיך.
לי גם יש חוויות שמחות ועצובות אבל אין לי חוויות באותה מידה
שיש לי.
גם החוויות שלי הם חוויות שאני רוצה לזכור, לשמור אבל אני לא
כמו היקום. היקום ממשיך, ממשיך לזכור ולאגור עוד חוויות, אני
לא כמו היקום.
אבל אולי זה טוב, אולי?
היקום חווה חוויות מכל הסוגים והצבעים והוא ממשיך אבל הוא גם
זוכר. הוא זוכר לא רק את השמחות והמצחיקות - את החוויות
הטובות, הוא זוכר גם את החוויות העצובות והמדאיגות - החוויות
הרעות-הפוגעות.
החוויות הרעות פוגעות ביקום אבל הוא ממשיך לזכור הוא ממשיך
הלאה.
לי אין חוויות רעות ומכאיבות כי לי יש משהו אחר, לי יש שיתוק.
השיתוק שלי משתק אותם - הוא משתק את החוויות הרעות אבל לפעמים
וכמעט תמיד אי-אפשר לשלוט בו, אי-אפשר לשלוט בשיתוק.
השיתוק שלי פוגע כי הוא משתק לי חוויות טובות שאני רוצה לשמור
ולאגור. אבל לשיתוק לא איכפת כי גם הוא ממשיך הלאה , ממשיך
לשמור, לאגור ולזכור.
גם השיתוק כמו היקום ממשיך..

בלעדיי..