היה היה פעם דינוזאור ירוק ושמו היה בנדר.
בנדר היה דינוזאור חביב ואהוב על כולם. הוא היה יפה וחזק,
מאגניב לכל הדעות וכו' וכו', אבל לבנדר הייתה בעיה אחת קטנה
שהקשתה עליו. בנדר היה דינוזאור שאהב נמרים.
מה הבעיה, תשאלו את עצמכם? "גם אני אוהב נמרים", יש שיגידו. אז
זהו, שבנדר "אהב" נמרים בצורה ויזואלית, פיזית ומטה-פיזית גם
יחד. הוא נהג למצות את אהבתו על ידי קיום מצוות פרו ורבו עם
נמרים, כמובן ללא תועלת, שכן המצווה לא הוכיחה את עצמה בזיווג
בין דינוזאור לנמר.
וכך יצא, שבנדר נאלץ להסתתר מפני חבריו הדינוזאורים ולממש את
תשוקותיו הנמריות בלי שיבחינו. הנמרים אהבו את בנדר, הוא היה
גדול וחזק ומאגניב- כבר אמרנו. מהר מאוד פשטה השמועה על איכותו
של בנדר בקרב הנמרים, ובנדר נהנה מהיצע נמרים יציב ועצום ועונג
בלתי מוגבל.
עד שיום אחד קם בנדר בבוקר, צחצח שיניים, לבש מכנסי טרנינג
וחולצת טריקו, יצא מביתו עם כפכפים וכו' וכו'. היה זה יום נהדר
בחוץ, השמש זרחה, הדשא היה ירוק מתמיד, ובכניסה לביתו, לפתע,
הבחין בנדר ביונה.
הייתה זו אהבה ממבט ראשון. היונה ובנדר עמדו שם, זה מול זה,
מהופנטים. המשיכה החייתית ביניהם הייתה גדולה מנשוא, הם עטו
אחד על השני ותנו אהבים, כמו שאף יונה לא תנתה אהבים עם אף
דינוזאור בחייה!
כל אותו היום והליל, הסתגרו בנדר והיונה בחדרו של בנדר. הם היו
הדבר האמיתי, ואף דינוזאור או נמר לא יכל להפריד ביניהם.
בנדר הלך לישון תוך מחשבות עמוקות על כמה חייו הולכים להשתנות
נוכח התגלית החדשה, כעת הוא מאוהב ביונה. מה יגידו חבריו,
מאהביו וכו' וכו'? האם יאלץ לנטוש את דרך חייו לטובת אהבתו?
האם יאלץ להתחיל לקחת שיעורי תעופה? האם תבקש ממנו היונה
להוריד את המושב באסלה לאחר השימוש, וכיצד יקראו לילדם השני,
לאחר שיתחתנו ויעברו לגור בקנדה, אנדי או רולנד? לכל הרוחות!
לבסוף, טרוד במחשבות, בנדר נרדם ובלילה חלם חלום מוזר. בחלום,
בנדר טייל לו בשדות גואה ועישן ג'וינט, ולפתע, משום מקום, קפצה
לשדה פרה רזה. מהכיוון ההפוך של השומקום שממנו קפצה הפרה, קפצה
פרה נוספת שמנה. פתאום השדה נעלם, והם היו בים, ואז בנדר הפיל
את הג'וינט בחלומו, והג'וינט שאב את כל המים, והם היו לפתע
במדבר. כך עמדו בנדר, הג'וינט ושתי הפרות באמצע המדבר. "מו"
אמרה פרה אחת. "מו" אמרה הפרה השניה. "מו" אמרה שוב הפרה
הראשונה. והפרה השניה השתתקה. "מו!" הפצירה הפרה הראשונה
והרביצה סנוקרת בעין הפרה השניה. ולפתע, השמיים רעדו, התחיל
לרדת גשם, ברק פגע בפרה הראשונה, שרף והעלים אותה כליל, ומיד
כל העננים התפוגגו. "מו!" צהלה הפרה השניה לנוכח האירוניה
שבמקרה. "סעמק" אמר בנדר, "איזה חלום מעפן" ומשומקום, נפל
פסנתר כנף לבן על הפרה שנותרה. ובנדר התעורר.
מה אמר החלום? בנדר היה סקרן מאוד. הוא החל לפתח תאוריות על
החלום. אולי הפרה השמנה היא הדינוזאור, הרזה היא הנמר והפסנתר
הוא היונה? ואולי, וקרוב לודאי שזו האופציה הנכונה, הוא צריך
להפסיק עם הג'וינטים. בכל אופן, יש לו אהבה חדשה, והוא לא הולך
לוותר עליה.
הוא התהפך במיטתו בחיוך לחבק את היונה וגילה שהיא איננה שם. כל
שהיה שם הוא פתק.
"בנדר, אהובי היקר.
אני מצטערת שזה נעשה ככה, אני יודעת שיכל להיות לנו טוב ביחד,
אבל זה פשוט לא היה מצליח. אני יונה, אתה דינוזאור, החיים שלנו
שונים מדי.
היום האחרון היה היום הכי טוב בחיי, הרגשתי מאושרת, באמת
מאושרת, אך אסור לי להקשר אליך. ידעתי זאת גם קודם. השמועה בין
הנמרים הייתה שאתה כל כך טוב במיטה שהייתי חייבת לנסות.
והיה מדהים. תודה על הכל,
נשיקות, יונה"

"ססססעמק", אמר לעצמו בנדר ושאב שאיפה ארוכה מג'וינט שהחזיק
בידו, קימט את המכתב, הצית אותו בעזרת הג'וינט והלך לשחק
כדורסל.