בעקבות משפט יפה שקראתי


ועכשיו 9 שנים אחרי
אני סוף סוף כותבת על זה
אולי כי אני בוגרת עכשיו
אולי כי עכשיו אני קולטת
שאתה כבר לא פה.

ועכשיו 9 שנים שאתה למעלה
סוף סוף מדברת אליך
אולי עכשיו כבר לא כואב לך
הירייה הארורה הזאת
שבגללה אתה כבר לא פה.

ועכשיו 9 שנים שאתה למעלה
משהו אחד יש לי לומר
כשתשב שם, ליד אלוהים
(כן, זהו מקומך)
תגיד לו: "אנחנו לא צעצועים!"

ועכשיו 9 שנים אחרי העצרת
9 שנים אחרי הלילה שסיפרו לי
אני מקווה שטוב לך
אני מקווה שאתה יודע
שאתה כן עשית משהו
כן הצלחת.

ועכשיו 9 שנים אחרי
שלום עדיין אין
איך יהיה? אתה לא פה.
ותגיד לאלוהים, "אנחנו לא צעצועים"

ותמיד תמיד תזכור,
איך הפנים הרציניות שלך
איך הקול החזק שלך
איך החיוך האדיש והבטוח שלך
הצליחו, לא הצליחו
וגרמו לך להיות מלאך!