|
ידים מגששות על גופי
שדים מנפחים את מפרשי
ולעבר שדות הכפר
נוהרת נפשי.
באמצע השדה יש באר
מנגנת הרוח על פיו
ירח משתקף במימיו
וידי אינה מגיעה למים.
את כל כך יפה
עדינה כעלעל נושר בסתיו
בואי תראי איך אנחנו יפים ביחד
משתקפים במים בצלולים
והירח מעלינו
בואי תתכופפי עוד קצת
הנה שערך נרטב
ואחריו שאר הגוף
עלעל נושר בסתיו
וידי אינה מגיעה למים. |
|
|
רגע אחד...
החרגול הזה
שכולכם מדברים
עליו כל הזמן,
זה אני?
אופס.
אה, אני צריך
ללכת, אמא שלי
קוראת לי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.