זוכרת את אותם הימים
שבניתי לי ארמון בחול
בארמון היו המון המון חדרים
מלאים באהבה,
מלאים בשמחה,
מלאים בתשוקה,
מלאים בחמלה,
מלאים עד אפס מקום...
ואז באה רוח פרצים
והחריבה את החומה
מוטטה את הארמון
קברה את החדרים
וניפצה את החלום...
וכל מה שהותירה אחריה
ערמות של חול
חול בוצי ורטוב מדמעות
חול מהול בעצב והרבה אכזבות
ואני שלא רציתי לטבוע
ברחתי והותרתי אחרי רק חול וחול... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.