שרוני אוחיון / חדר 407 |
כשאלך אל תבכי אחריי
כך ביקשת
והנה אתה שם
בחדר הירוק
מיטת ברזל קרה
מוקף באנשים זרים,
והקולות מנוכרים.
כשאלך אל תבכי אחריי
כך ביקשת
והגוף שלך עדיין חם
מסרב לשקוע
לתוך האין סוף
האחות שותקת
הלב עצר מלכת.
כשאלך אל תבכי אחריי
כך ביקשת
ואני מתמוטטת
למה לא חיכית לי
א ב א
למה ?
ואני רק רציתי למות...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|