תהל מיכאל / זכרונות |
יושבת אני וחושבת
כל-כך הרבה זמן עבר...
עוצמת עיני ונזכרת...
האור שוב נראה על פני.
עיני נוצצות,
האושר נוטף לו,
גופי מתענג משמחה.
דברים כה יפים שקרו לי,
נצורים בלבי בבטחה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|