כעיט טורף נישאו ההרים,
מעל כפר קטן, חשוך להדהים
אנשים מביתם לא העזו לצאת,
אומץ ליבם לאט מתמוטט
לנפש חיה בצללים הוא אורב,
ליל ירח מלא החל מתקרב
את הכפר הקטן עטפה אפלה,
מכיוון ההרים נשמעה יללה
אנשים מיהרו לנעול את ביתם,
יודעים שהרוע פולש לעולם
אך נערה אחת נשארה בכיכר,
מביטה בזלזול בשכניה לכפר
חושבת שרוע כזה לא קיים,
משחקת בשקט במי האגם
הכפר מסביבה נראה כה נטוש,
הופעת היצור הייתה רק ניחוש
לפתע, רשרוש נשמע בשיחים,
היא פנתה בחדות, פניה חיוורים
מעולם בחייה לא חשה אימה,
הזאב השחור התנפל בעוצמה
דממה מעיקה עמדה באוויר,
בעוד מתרחק היצור האדיר
השחר באופק החל לעלות,
הרחק בהרים נשמעו יללות
מלקק את שפתיו, מטפס בהרים,
מחפש קורבנות ללילות הבאים.