מי הוא חושב שהוא? לא, מי הוא חושב שהוא בכלל? חשבתי שאחרי
חודשיים שאת יוצאת עם מישהו את יכולה קצת להירגע. כאילו, הוא
לא יעלם לך פתאום כמו איזה פוליטיקאי אחרי בחירות. לא ככה? אז
זהו, שלא ככה. חודשיים היינו יחד. הכי קרובים בעולם. מה זה
קרובים? צמודים. הדוקים. כמו בול שנדבק למעטפה. כמו מסטיק
מהרחוב שנדבק לנעל אומללה. כמו הגופייה שאני לובשת עכשיו
שנדבקת לי לעור. פירגנתי מחשוף. שימות. אני אראה לו מה זה.
שימות מקנאה, הכלב. אני אצא ואתחיל עם כל הפאב. גם עם בחורות,
לא אכפת לי כבר. לא, בעצם בחורות זה לא טוב, זה בכלל לא יעצבן
אותו, להפך, הוא יתחרמן מזה. מנוול. שיילך להזדיין. בעצם, מה
פתאום. שהוא יישב ויבכה בבית, אני אלך להזדיין. יומיים אני
מחכה לטלפון. מה הבעיה להגיד משפט קטן? מה הבעיה להגיד 'תשמעי,
מלי, לא מתאים, זה לא זה'? אפילו רק 'זה לא זה' היה מספק אותי.
יודעים מה? אפילו רק 'לא'. בעצם מה פתאום, הייתי הורגת אותו אם
הוא היה זורק לי הברה לשפורפרת ומנתק. שיילך קיבינימט, לא
צריכה טלפון. הבנתי לבד שלא. מי רצה אותו בכלל? גם ככה הוא היה
נמוך מדי, תמיד זה הפריע לי. עכשיו אני יכולה לחזור לנעול נעלי
עקב. אוף! שכחתי כבר כמה זה לא נוח, שיישרף. אולי אני אחליף
לנעלי אצבע? כן, גם ככה אפ'חד לא רואה שם כלום, חושך מצריים
בפיק-אפ בארים האלה. שונאת פיק-אפ בר. שיחה שלא נענתה. איילת.
את בדרך? אז אני יורדת. אוף, איילת, מסריח פה רצח, ודומעות לי
העיניים מהעשן של הסיגריות. ומה פתאום הקשבתי לך? הייתי צריכה
להחליף נעליים. סיוט העקבים האלה. טוב, די, סליחה, מה הפרצוף?
את צודקת, אני סתם כלבה. שכחתי מה זה לצאת לפיק-אפ. הנה, עבר
לי. תראי, אני אפילו מדליקה סיגריה בעצמי. בוא'נה, חמוד זה. את
חושבת? כן, הוא באמת מסתכל עלי. הוא מתקרב. כן, אתה יכול לשבת,
הכסא הזה פנוי. מלי. בת 28. צלמת. מה אתה צוחק? מה לא נראית,
למה איך נראית צלמת? לא נעלבתי. עזוב, אני אזמין לעצמי. טוב,
ייגר, אם אתה מתעקש. ברור שאני יודעת שזה חזק, מה אתה חושב שזו
פעם ראשונה שאני מזמינה את זה? איפה חברה שלי? אה, אני רואה
שהיא הסתדרה שם עם חבר שלך. אתה יודע, אתה יכול להיות קצת פחות
שקוף ולהפסיק לבהות לי בציצי. כמה שתיתי כבר? אלייך? זה רחוק?
יש לך עוד קסדה?  

יו, הראש שלי מתפוצץ. הוא בטח שוקל עכשיו איזה 7 טון. איזה
סבל. אבל העיקר שזיינתי. את אייל, המניאק. אני אדאג שהוא יידע
שזיינתי. למרות שהיה חרא זיון, את זה אסור שהוא יידע. טוב, בטח
גם הזיון שלי אומר לעצמו עכשיו שהיה לו חרא זיון אתמול. זה גם
לא ממש עוזר שהוא צריך לנקות עכשיו מהשטיח קיא של מישהי שהוא
לא מכיר. כמה שתיתי בכלל? העיקר שהתגברתי עליו. זהו, שחררתי.
אני יכולה לבקש מגבי שיעשה לי טובה ויעביר לו ת'מסר שזיינתי,
ושהיה לי פאקינג מדהים. מה מדהים? שזה היה הזיון הכי טוב שהיה
לי אבר, ושעד עכשיו אני הולכת ברחוב עם חיוך של מיכאלה ברקו.
עד כדי כך. וששכחתי ממנו בכלל, ויש מצב שאני והזיון שלי נהיה
ביחד עכשיו. כי כל כך מעולה זה היה. יופי. איפה הטלפון שלי,
אני אתקשר אליו עכשיו, הוא חבר טוב, הוא יעשה את זה אמין
בשבילי. אני סומכת עליו. יופי. אבל קודם אני אדליק סיגריה. יו,
הראש שלי, אני צריכה כדור. די, תתרכזי. גבי. איפה הטלפון? אה,
שיחה שלא נענתה. אייל. פאק! אסור בחיים שהוא יידע שזיינתי.