נבלע תחת כנף אמי,
מסתתר מהגשם הראשון של סתיו,
המשיב רוחות זכרון,
דכאון.
זה דבר עונתי,
לפחות את איתי,
ביום השנה למות ילדותי.
כשהייתי ילד,
חלמתי להיות חייל.
כשהגעתי אל המדים,
לא מצאתי סיבה להלחם.
ביום השנה למות ילדותי,
הצבא מרחיק אותך,
והחלום הוא קרע מדמם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|