ורד גל / זכרונות |
עולים וחוזרים
במעלה גרוני
ומשתחררים בדמעות
כבדות.
אולי בעצם כלום לא עבר
אולי הכל כאן,
אבל זה לא יתכן.
אני עברתי שלב בחיים.
סלחתי, הבנתי.
לא נקמתי!
ועדיין
תמיד
אהבתי.
הכל כל כך חי.
והזכרון כלכך ברור וצלול.
אני מאוד מקווה שהוא לא יעלם.
אני רוצה לעצור את הזמן
כדי להנציח אותו!
זכרון מתוק ברובו.
חוויות
לקחים
מסרים
וממשיכים הלאה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|