כרמל סימן-קריאה / 25.10.04 |
הן אוהבות לצבוע, אני
לא תמיד זוכרת צבעים.
היכן האותיות האלו שלי
הן צומחות מסתרגות אחת
בשניה, מצמיחות עלעלים
נפגשות באמצע יוצרות חצי עיגול ויש
שקיעה בחלון.
היכן הסלסולים האלו שבתוכי
הם מדי סבוכים, קצה אין למשוך
ולפרום כמו את הסרט האדום העוטף
את המתנה סביב סביב סביב.
היכן היא השינה הזו שלי של הערות
אני מחפשת את קצה החוט לתפוס ולמשוך
החוצה החוצה בשלל הצבעים, אני
רוצה להיות קוסם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|