בימינו אלה, ימי זכוכית שבורה
היסוסי רוך ננעלים בטריקת מגירה
בוחנים השתקפויות בעין ערלה אנחנו
רחוקים מעצמנו, מנקודת ההתחלה
חדים, לוהטים בכבשן ההתכה
מוכי סנוורים וחובת ההוכחה.
מרחק ימי הזכוכית השבורה
מגרגירי ילדות החול שלי
מהשירה
מגעגוע לסלעים צרובי רוחות ושמש בראשית
מרעיד ענבל מאבן בראשי.
לטלי ק.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.