חושבת עליך
מתגעגעת לתחושת הקרבה המופלאה הזו
מי יודע מאין באה
ולמה?
אל תפחד -
לא אפרע את שיערך
לא אפרום את תפרי חייך
לא אפרוץ את הגבולות המקודשים
שאנו מחויבים לגדר בהם
את רגשותינו
לא אתן לכנפי חלומותי להמריא עד כדי הינתקות
הרגליים מן הקרקע...
אך אם כך למה נטעת בי תשוקה שכזו
ערגה
געגוע
אם כך למה אתה רומז לי באלף דרכים מחוכמות ועדינות
ואלפי מבטים חודרים -
עד כמה גם אתה רוצה היית, מבלי להתבייש
להיסחף איתי במורד הזרם הגועש
מעל לכל הסכרים
מתחת לכל הגשרים
מתחת לכיפת השמיים
ותחת כל עץ רענן...
האם יבוא אי-פעם הזמן?
ואולי מוטב לנו להמשיך לכפות
בכבלים עבים ורצועות עור
את האהבה הזו הסוררת שאיננה במקומה
עד כמה
נצליח להתכחש למה שנרקם
למה שנרשם
למטה ולמעלה ע"י כוחות נשגבים?
עד כמה נצליח להישאר רעבים
ומה נשיג בזה?
חושבת, חושבת, חושבת
מחשבת את קיצי לאחור
כאותה חתולה
שבאה ומתחככת קצת ואז
הופכת בדעתה ומזנקת לפתע
אל מעבר לגדר
מבלי לחשוב פעמיים
וכמובן
נוחתת על הרגליים... |