ויקי קלמנוביץ' / אסירה בחיים |
ואיך שלא מסתכלים על זה
נורא
על כל פנים, אני בכל זאת
לא מרגישה
מותר כבר לבקר
לכפר על עוונות
לספר מעשיות שכבר סיפרנו
חלומות שכבר חלמנו
ואינם
איכשהו, עדיין קשה
ואולי
אולי נסתכל על זה אחרת
קשה, אכזר. והכאב. הכאב.
גחל ערגה פושט מפי
משמני החברה גוערים בי
וככה קורה לפעמים
שאולי
אני בכל זאת לא מרגישה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|