|
מותחת ביקורת
ואיך שלא מסתכלים על זה
נורא
על כל פנים, אני בכל זאת
לא מרגישה
מותר כבר לבקר
לכפר על עוונות
לספר מעשיות שכבר סיפרנו
חלומות שכבר חלמנו
ואינם
איכשהו, עדיין קשה
ואולי
אולי נסתכל על זה אחרת
קשה, אכזר. והכאב. הכאב.
גחל ערגה פושט מפי
משמני החברה גוערים בי
וככה קורה לפעמים
שאולי
אני בכל זאת לא מרגישה. |
|
|
שאלתי את שלי
למה היא בוכה,
אז היא אמרה
בגלל שזה יום
השואה, אז שאלתי
אם אני צריך
להיות מודאג, אז
היא אמרה שלא
וירדה תוך כדי
הבכי, מה אני
אגיד לכם, שכל
יום יהיה יום
השואה.
החבר של שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.