אבא שלי הוא לא מסוג האנשים שאפשר לקרוא להם ליברליים, וזה,
בלשון המעטה !!!
זאת הסיבה העיקרית שהקעקוע שלי נמצא על התחת ולא על הכתף ולא
מעשן בבית אני בן 23 ואני צריך לבקש רשות בשביל לקחת את הרכב
לתל אביב - הרכב, דרך אגב, שלי !!!
הכל התחיל לפני שנה ועשרה חודשים לערך כשראיתי אותו מחוץ
למועדון תל-אביבי נחשב. הוא נראה אז טוב לאללה, הקרין קשיחות
מהולה באלגנטיות איכותית. זה היה אז שיא החורף אבל לשנינו היה
חם... כל כך חם...
בלי לדבר, לאחר החלפת מבטים קצרצרה כבר ידענו, נועדנו לחיות זה
עם זה. ניחשתי, חששתי אבל לבסוף, נגעתי בו, ליטפתי את עורו וזה
הרגיש כ"כ טוב, כ"כ נכון.
חשבתי שזה ימשיך, לא רציתי שזה ייגמר, אבל התבדיתי ולבסוף רק
לקחתי את הטלפון שלו. הבטחתי שאתקשר!
חזרתי הביתה, אבא כבר התכונן לעבודה אבל הצלחתי לתפוס אותו
לשיחה. לא יכולתי למשוך את זה יותר, לא יכולתי להסתיר את
שחשתי. אבא הלך ונהיה אדום ביחס ישר לכל מילה שיצאה מפי אבל
המשכתי, הייתי חייב...
אמרתי לו שאני מצטער אבל ככה זה ושיקבל את זה איך שזה. אקבל !?
שאני אקבל?! תפסיק לדבר שטויות או שכבר מעכשיו" אתה יכול ללכת
לאודישן לבית השאנטי !!!".
אמרתי לעצמי "קארפה דיאם, מה שיהיה יהיה..." הרמתי את השפופרת
וחייגתי...
נפגשנו בגן ציבורי בתל-אביב, הוא אמר שהוא מצטער אם זה השתמע
לשני פנים אבל הוא רוצה כסף. לא הופתעתי, ידעתי ששום דבר לא בא
בקלות, אז שילמתי.
מאז ועד היום אני לא צריך לשלם יותר למרות שאנחנו ביחד.
מחוברים ובלתי ניתנים לעצירה.
אני וההארלי פטבוי שלי, שנת '63
|