מראה דו כיוונית
מכוסה במעטה בשר דק
כך שהיא רכה,
כך שאתה לא מרגיש שהיא שם.
היא מסתכלת עלייך
ואתה לא מכיר
את החלל השלם שנמצא שם לפנייך
מואר באורות, מקריים ומכוונים
מכוונים אלייך
היא שמה את כל קלפיה על השולחן
ואתה לא מגיב.
יש לה שעונים שמודדים אותך
סופרים מתי לאחרונה היית,
והיא מצמידה לדמותך מד חום
היא מצמידה לדמותך מד דופק
היא מצמידה לדמותך מד חיים
ואתה שוב לא נמצא.
האם אתה שומע
את השירה שנובעת מהמקומות
הלא פתורים
הלא גלויים
של נשמתה?
האם אתה יודע
שהולך ופוחת הזמן
שתוכל להיות איתה?
האם כבר גילית
מהיכן מנצנץ היופי שלה?
תחפש אותה. |