מתוך הטעם המריר של המסע, אליו יצאנו,
מתוך מטרה, כמו חיפוש אחר האושר,
יתעבו העננים, הכבדים והשחורים,
המוצבים על המשמר,
בגבולות ההגנה העצמית שלנו.
מתוך הפחד הגדול,
נניף שנית דגלים של מרידה,
כנגד המחוות הקטנות,
שנצבות בגבולות שמתחנו,
מתוך שאיפה, להיות למצבה,
המנציחה רגש מסויים בזמן מסויים,
יש הקוראים לזה אהבה.
דרך המרירות, דרך הפחדים, דרך המילים,
מתוך ידיעה ברורה,
כי נשים הופכות קלות, בעבור חופן שירים.
מתוך כל אלה נקום בשנית,
כמו לשחק את תפקיד חיינו.