אם היית בבית לווינשטיין
הייתי מבקרת אותך פעמיים בשבוע
בקו 947 נסיעה של שעתיים
ואז דרך אחוזה בקו 9
אם היית בבית לווינשטיין
הייתי חוזרת ממך פעמיים בשבוע
דרך אחוזה בקו 9
ואז בקו 947 נסיעה של שעתיים
אתה מבין, כבר הייתי שם.
הכל שיפועים בשביל הגלגלים.
ומעליות רחבות בשביל המיטות.
ויש להקות פעם בשבוע באיזור הקפיטריה.
אפשר לרקוד קצת.
בשמונה בבוקר שיקום
פיזיותרפיה ובריכה
בשתיים עשרה צהריים
תרופות וארוחה
ואז קצת מנוחה.
בארבע כשקמים, הלכו כבר האורחים
ואין עוד פעילות, אין עוד מטפלים.
וכל מה שנישאר זה לבהות
ועד שמונה לחכות
בכסא שלך להעביר עוד שעה
מעבר לחלון לראות את השקיעה
ברבות הימים הם באים פחות
פעם בחודש, לפעמים
למרות שאצלך הימים זהים:
אותו הסבל, כאבים ופחדים.
אתה מבין, זה קשה לבוא לשם.
אבל אני אבוא.
אתה יכול לסמוך עליי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.