אליס נוגה / מלאכים לבנים |
ישאו אותך בזרועותיהם הלבנות
אט אט למרומים
העננים ילטפו את גופך בשקט
בשלווה עילאית שאין לה מילים
הם כולם יהיו דוממים
מבטם יהיה שמוט מטה
יעמדו מלאי הערצה ודמעות
והמוות יצוף באוויר
ואז אחד אחד הם יגשו
יניחו עלייך זרים
זרים לבנים של פרחי כוכבים
הם יספרו לך סיפורים
זיכרונות ישנים
הם ישירו לך שירים
וינגנו מנגינות מוכרות
הם כולם שלך
ואתה כולך שלנו לעד
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|