בידיה, אחזה את שתי ידיי
והביטה עמוק אל תוך עיניי
ולפתע בא הרגע
בו הרגשתי את הנגע
של עוצמת האהבה.
לחשה, רכות היא באוזניי
והוסיפה נשיקה לשפתותיי,
את נפשי אז לא ידעתי,
ברך שמאל מיד כרעתי
וביקשתי את ידה.

ריח סתיו עז
הציף את אפי במרירות
ועיזבון עלי שלכת
נאסף במהירות.
מתי יבוא אביב?
אהבת לבי ישיב,
בקדרת אפור נטשה היא,
בצילו של סתיו מכאיב.

מיואש, כל יום מביט מחלוני,
מחכה לפריחת הערמוני
ובכל דמות שעוברת,
נערה, אישה או גברת
משתקפת דמותך.
העצים ילבשו את מעילם,
אילנות ברחוב יתנו מצילם,
עם קמילתו של החצב
שנינו שוב נאהב,
אשכח העלמותך.

ריח סתיו עז
הציף את אפי במרירות
ועיזבון עלי שלכת
נאסף במהירות.
מתי יבוא אביב?
אהבת לבי ישיב,
בקדרת אפור נטשה היא,
בצילו של סתיו מכאיב.

בנסותי לטשטש את זיכרונה
נזכרתי, סוף יבוא אל העונה,
זו שלקחה ממני
ומאז אני אינני,
מחוסר כל דאבה.
בצד החדר ערמה ישנה
של ניירת מלוח השנה
ותקווה גדולה הפיחה,
אבדון לבי הזניחה,
עוד תשוב האהבה.

ריח סתיו עז
הציף את אפי במרירות
ועיזבון עלי שלכת
נאסף במהירות.
מתי יבוא אביב?
אהבת לבי ישיב,
בקדרת אפור נטשה היא,
בצילו של סתיו מכאיב.