אישוניך צרובות בניצוץ עפעפיך הכושלות
ואת חותכת ברכייך ומציעה לי תחליף
וליטפתי את ברכייך הקרועות לגזרים
וגמעתי לתוכך אפר ורדייך החלשות ששינו צבען

רעידות אדמה קטנות פוצעות שפתייך הנטולות כאב
כמסרבות להאמין ששאפתי מימך את התום האחרון

קפאת על מקומך אין צורך להפר את המוכר
כוחך התפתל בקירבך ואת פורסת כנפיים אדומות
וביריה אחת נטלתי את החלב משפתייך המשתאות

ירדת על בירכיך השוצפות והיתחננת לניצוץ צחוק ילדותך
לנעיצת שברים לבנים בשפיותך

אני הראשון לגעת ,
לפרום את הקרום
מראתך השחורה רק הציתה את מדורת אופל שאיפותי
והגשת  עצמך למרגלותי לבצוע עורך האפוי והניחוח
פיסה
לאחר
פיסה
עד שובעה
ונטלתי את פירוריך הספורים לכף ידי והשלכתי במורד התהום
וידעתי שאני הראשון

לחתום את ילדותך.