הוא לא ידע את שמה.
דוברת צה"ל אומרת שהילדה צעדה 400 מטר מהשטח הפלסטיני אל קרבת
המוצב.
דוברת צה"ל אומרת שהוא לא ידע את שמה.
הלכה היא יום אחד בפאתי רפיח,
רוח מהים לא ליטפה שיחים,
שבעים מטרים ממוצב צה"ל,
ילדה לבדה בצהרי יום סתווי  
אולי מבחן אומץ אישי
אולי סקרנות
הניעו לסטיה ממסלול חייה
אל קרבת סכנה.
 
הוא לא ידע את שמה, אבל אותה צמה,
דוברת צה"ל אומרת שבוצע ירי הרתעתי לעבר הילדה
היא נבהלה משריקת הכדורים,
תיק בית הספר הושלך
דוברת צה"ל אומרת שהתיק הושלך לכיוון המוצב,
נפל לידה על הדיונה,
ובעודה מסתובבת לברוח,
שני כדורי החייל מהעמדה
הכניעו אותה מטה.

הוא לא ידע את שמה, אבל אותה צמה,
הלכה איתו לאורך כל הדרך.

מפקד הפלוגה הוליך צוות כוננות
לצעוד על חול מהודק בין רפיח שהורחקה ומוצב,
מיהר הוא למקום האירוע,
ואת פניו נשקו גם רוח גם חמה,
ולא ידע אם חיה,
שני כדורים ראשונים
הבטיחו הריגה,
לפני צרור נוסף
הוא לא ידע את שמה.

הוא לא ידע את שמה, אבל אותה צמה
הלכה איתו לאורך כל הדרך.
והוא ידע יש יום
לא יפגשו פתאום.
יש גרמניה אחרת.




אוקטובר 2004
הוקרא בערב במה של נובמבר 2004