רציתי לכתוב לך מכתב,
אבל רק שורה אחת עולה לי כל הזמן בראש,
רק שורה אחת יוצאת לי מהשפתיים,
אני אוהב אותך... אני אוהב אותך... אני אוהב אותך...
לפעמים זה בא בווריאציות אחרות:
אני כל כך אוהב אותך,
אני ממש אוהב אותך
אני אוהב...
כשאת ממש קרובה, גם כשאת קרובה רגשית כמו בשיחה,
נוסף גם הרוצה...
אני רוצה אותך...
כל כך רוצה אותך
ממש רוצה אותך....
פתאום כל המילים האלו שנשטפות ממני כשאני איתך נעלמות,
כל מילות התואר, כל ההסברים וכל המעשים- הכל נעלם,
רק שורה אחת, בהטיות שונות...
רק הרגשה אחת שסוחפת את כולי,
זה כל כך מוחלט שזה מבלבל,
אבל אני עדיין יציב, עדיין מבין את המשמעות ומתכוון אליה.
הטירוף הזה שאוחז בנו...
"מה עשית לי?" את שואלת.
ואני שואל את אותו הדבר בדיוק,
עם קצת פחות פחד, וקצת יותר ביטחון...
אני לא יודע מה עשית לי, אבל אני אוהב את זה
אני כל כך אוהב את זה
אני ממש אוהב את זה,
אני אוהב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.