והנה אני עוד פעם כאן, מול המסך, מול הנייר, מול עצמי.
הנה אני עוד פעם כאן וכותבת מה שיקח לי הרבה זמן להבין אח"כ.
הנה אני כאן כותבת, אחרי חודשים ושנים שלא כתבתי, כי לא יצא לי
מזה כלום, רק הכאב שיצא לשוטט בעולם.
ואולי פשוט הפסיק לכאוב לי?
אולי.
אולי.. עכשיו אני מאושרת!
אני מאושרת?
לא, אדם לא יכול להיות מאושר כשמרסקים לו את החלום. לא, אדם לא
יכול להיות מאושר כשמוצאים אותו לא כשיר, לא אדם לא יכול להיות
מאושר כשאומרים עליו משהו שהוא לא!
אוקטובר 2004
מוקדש לפסיכיאטרים ש"יודעים הכל"
שיושבים שם בלשכה והורסים חלומות |