אי שם בשביל החלב,
מילירדי כוכבים,
נוצצים, זוהרים
גועשים, מתנפצים
במעופם בחשכת
האינסוף..
מטאורים קטנים
כגדולים, במסלול
התנגשות נפגשים,
נשברים מתפרקים,
לרסיסים...
בני אדם בשבילי החיים
כל אחד בעקבות כוכבו,
כשזה מתנפץ, מתפורר,
בן אנוש, תאומו,
מתמוסס, מת עימו...
בלי כוכב, בצפונות השמיים,
אין תקווה, אין במה
לאחוז,
כתלוי על בלימה,
זעזוע של רגע,
אבדן עשתונות
חרדה,, נפילה...

כוכבי שלי,מחפש
מדי ערב, בצינת
אפלולית חשובה,
והלה, ברצותו,
גם בינות לענן,
אלי מנצנץ,
מחייך בקריצה,
לאוזני מלחש,
כאומר,
תאומי היקר,
חפש אותי,
בערגה,
גם מחר...