גשם דמעותי
מטפטף לו בחוץ
רעם תותחי ענן,
מבהיל ,לחוץ..
והבזקי ההתנגשות,
טווחים את נשמתי,
פיצוץ...

לשעוט ולרוץ,
במדרגות בחוץ
לפרוש את שתי ידי,
לתת לגשם להרטיב, לשטוף,
גופי, פני..
רטוב לרקוד כך ברחוב
בתוך השלוליות,
ונעלי כבדות כבדות,
במי המדמנות..

לשכוח מלחמה סביב,
ימי עמל קשים..
אי הבנה עם חברים
ומעשי נבזים..
לסתום לחסום
לסגור הכל,
מנעול לפתוח,
לא יכול...

הו כמה רוצה עכשיו איתך
להיות אני,כולי שלך..
כאן ברחוב כשני חתולים,
רצים, קופצים
מיללים,רודפים
לא מתחשבים
לא מקשיבים
לחדשות,רק לתחושות..
ואהבה עושים, עושים,
אם יש בפח מה? נהפוך
ואם טעים? הכל נשפוך..
נרצה? נאכל שיירים
נרצה? שוב נתחכך,
נחזור לאהבהבים...

טוב לי גשם,
טוב לי קור
ותחושה של דרור טהור,
אהבת אשה, ומור..
פתח לי גשם
את הכפור...