פותחת דלת לדיוק המצב,
עננים ועוד עננים שחורים כבדים.
צבעים ללא צבע קישטו את האור,
במבט חולה חילקתי את היום לדקות.
קור מצמר שיער וכובד העייפות
משוגע אמרתי משוגע המצב האפשרי,
כשהוא כמצב ולא כאפשרות.

סגרתי דלת ובושה בחור המנעול,
בחריץ העין הצצה חשוכה,
החושך מרעיף עלי הוא מביט בי ונעלם.
מצאתי חור קטן וכתם דיו
אני ידעתי שאני זה לא אפשרי
זאת נפילה לא רגילה
אין סימן אין כוונה.

הכל מתערבב סביבי מעגלים בתוך מעגלים.
ברחתי או לא לעולם נפרד והזיות,
שם השמש נמסה והרוח מעיפה,
כל פרור של אדמה יבשה.
זה היה מצב לא רגיל,
בלי טיפת אויר
והגוף מתאבד שוב מבפנים.