במעלת התשעים סטיה עד שמונה,
זוית מחודדת שורטת מחזור
בקצב סיפוק,
ברעם שליטה, בצבעי תהום,
עבר מנפנף קיומו במסכת אורח
מבטן מסלוליו בגרגרי פודרה
משחק מוכר וקבוע, הצגת יחיד,
סכר סגור תפילה

צרימה מהדהדת, קריעה,
שומרת צליליה הומים
האמת תמות כל פעם מחדש
בחריטה המחדשת קיבועיה

ניחוחות ביאושים בבגדי מלכות
בחוד שרביט המנהל צמתים,
במעלת התשעים, הסטיה לסירוגין,
מרובעים נוצרים ומתמוטטים
כה מוכרים, כה אטומים,
ובקרני האור מעלות מאה עשרים
זורמים בפכפוך למקומות אחרים
עיניים רואות משולשים הומים...

עתיד.