בשעת צהרים חמימה
של שלהי החורף
בחוף סידני עלי
אתה ואני
ישובים ליד המים
זה בצד זו

נוגעים לא נוגעים
מביטים אל האופק
תחושה של קירבה עמוקה
של ביחד

עיניים נעצמות
אצבעות משתלבות
שתיקה נעימה
של הבנה אילמת
רחש הגלים באוזנינו כמנגינה

ובמרחק נגיעה ממך
נותנת דרור למחשבות
עושה אתך במוחי
ים של אהבה

אהבה סוערת
כמו הים בחורף
גבה גלי, רוגש
שוצף, גועש
מטלטל בעוצמה
כגלי סערה

אהבה רוגעת
איטית ומתרפקת
עדינה ונוגעת
בכל מיתר מרטטת

כמו ים עייף
בין ערביים
המוצא לו מפלט
בזרועות החוף

וכך ממשיכה לדמיין
בלי סוף...

ומתוך ההזיה
מרגישה את ידך
מטיילת על גופי לאיטה
וידי מזדחלת
אל מתחת חולצתך
לחוש עורך החם
מתעורר למגע

התפאורה העוטפת
השמש המלטפת
הרוח הנוגעת קלילות
המיית הים הרוגעת
נבלעים ברקע
והכל מתלהט בינינו

פיות רעבים נפגשים
לנשיקה עמוקה
מגלגלים בלשונות
מרקמים של מתיקות
גופים משולהבים
נצמדים בשקיקה
להתלכד בשלמות

הגוף בשיא עוררותו
משתוקק לאהוב
אתה הגל, אני החוף
רוצה שתחדור בי
בלי סוף
ודבש תאוותי
לא יחדל לנטוף

רוצה שתתעלה אתי
לפסגות גלים סוערים
שם ניטלטל הלוך ושוב
לשיאי עונג צרוף
ניאחז זה בזו בטירוף
נרווה צימאוננו שוב ושוב
עד שוך הסערה.