'אם אתה עצוב', היא אומרת,
'אז תבכה'.
קל לה לשלוח אותי
להתבוסס בעולם הזוי
של ערבוביית הבוץ
בין רטיבות השקר
ויובשה של האמת.
קל לה להזדחל
מבין אצבעותיו הרכות של הדמיון,
ללפות בי לפיתת ברזל
שרק בידי הזכרון
להחזיק בי,
לשלוח אותי שוב
להתבוסס.
'אם אתה חלום', היא דורשת,
'אז תתגשם'.
איך אפרום עצמותיי,
אכחיש זכרונותיי,
מהיכן יבואו המילים לומר
כי היא בכלל החלום שלי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.