|
ושוב היא מדממת
לך על הרצפה
היא מנודה מן
העולם
מן העולם שלך
היא צועקת
ואת אוטמת
את הקירות
בצמר גפן
ושוב את מספרת
איך היא מפריעה
לשלווה ולהילה
הטהורה שלך
פעם גם את היית
כמוה
אצילה
היית מורטת שיערות
ומדממת לאחרים
על השטיח המיובא
היום את רק שוכבת
וחושבת על הדבר ההוא
שגרם לך לנצנץ
בנגיעה אחת בלבד
שהתמוססה כל כך
מהר
כמו הצמר גפן המתוק
שאת כל כך מתעקשת
להתעטף בו |
|
|
צ'מעי, כל פעם
שאני יוצאת
צודקת, אז הוא
אומר לי 'סתמי
ת'פה, אז אני
סותמת.
שלי יורקת לבאר
שהיא שותה ממנה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.